היום החמישי למשלחת התחיל כמו תמיד ברעש מחריש אוזניים של העיר. מחד - הפקקים הלא נגמרים, הדחיסות של הרכבים בכבישים, כמות ההמון שהולכת ברחובות וממלאה כל פיסה של מדרכה, פושטי היד שמחכים שתעבור על ידם על מנת לנסות את מזלם ורואים בך פוטנציאל עסקי, והחום - החום הלא פוסק שמכה בך ביחד עם לחות אדירה של 100%. מאידך, כל האמור לעיל מקבל תצורה שונה כאשר מבינים ומוקירים את המרקם החברתי-כלכלי של הודו, ואת מומבאי בפרט.

 

שמונה וחצי בבוקר יוצאים לעבר URBZ -  ארגון / קולקטיב מחקרי ואקטיביסטי המתמחה בתכנון ועיצוב שיתופי. המשרד עצמו נמצא על ההשפה הצפון -מערבית של השכונה Dharavi ", בנקודה המכונה “T JUNCTION”. למי שקורא/ת זאת ואינו מכיר/ה את אחד מן הSlumsSLAM הכי מפורסמים בעולם - כדאי להכיר. דהרבי = Dharavi הוא שכונה במומבאי, בירתה של מדינת Maharashtra, הודו. מדובר על שכונת עוני השנייה בגודלה ביבשת אסיה ושכונת העוני השלישית בגודלה בעולם. שטחה משתרע על פני יותר מ 2100 דונם, אוכלוסייה של כ 1,000,000 והוא אחד האזורים הצפופים ביותר בעולם. ל- Dharavi יש כלכלה אפורמלית מפותחת, שבה מפעלים רבים של משקי הבית מעסיקים רבים מתושבי שכונת העוני - מוצרי עור, טקסטיל ומוצרי חרס הם בין המוצרים השכיחים ביותר בתוך דארבי (המחזור השנתי הכולל נאמד ביותר מ -1 מיליארד דולר).

מדריכנו למסע בתוך דרכי “רשת כורי העכביש” של ה"תת מדינה" הוא Rahul Srivastava אנתרופולוג להוט ורהוט. הסבריו דרך שימוש בדיספלינה שלו, הסבו את הרהורי לגבי האזור לחיוביים. הוא הראה לנו את החשיבות שיש למקום כזה בתהליך ההתפתחותי של הפרט בהודו. בSlums, שיטת הקאסטות מתערערת במעט כי כל פרט המהגר לעיר יכול לטשטש את זהותו ולעצב את דרכו בחיים, לרבות דרך השימוש בכלכלה האפורמלית ועיסוק ב-KHADI שלו. התנגשות התרבויות, מעמדות, גזע, דת ומין בשכונה, יוצרים מרקם חברתי-כלכלי בעל ייחודיות,על אף הקשיים הפיזיים כגון : בעיות סניטציה קשות, זיהום מאסיבי, חוסר בממשק עיר נאות ועוד. בכל זאת, לאחר כל הנאמר לעיל מורגשת בעיתיות במצב הנוכחי של הסלאם. התהליך של ההתפתחות האורבנית במומבאי שוברת את "תת מדינה" זו ע”י הרגולטור. לאמור נשאלת שאלה מרכזית - במידה ולא ניתן להמשיך בסטטוס קוו הזה, מה יעשו עם הנושים בדבר ? דוגמה קלאסית לשני צדי המטבע שיש לעיר להציע לנו.

 

13:00 - לאחר ארוחת צהריים ואירוח חמים מטעם הארגון. ניגשנו לעבר עוד סוגיה בהליך המסועף של ההתפתחות האורבנית של מומבאי – ה- BDD CHAWLS (The British Development Department) . אלו מבנים רעועים שקיימים כ- 100 שנה.. מטרת המבנים הייתה לשמש מגוריםלעובדים הפשוטים שעבדו במפעלים בתקופת הפריחה הכלכלית של הודו בענף הטקסטיל (ראה פירוט בנספח א). מטרת הביקור הייתה להבין כיצד מבנים אלו, הנמצאים על שטח נדל”ן יוקרתי ביותר (אזור זה של מומבאי הוא אחד מאזורי הנדל”ן היקרים ביותר בעולם), שאמורים לעבוד תהליך פינויי-בינויי, יכולים להמשיך ולשמש לדיור בר-השגה עבור עשרות אלפי משפחות מן האזור בו בזמן שכרישי הנדל"ן מעוניינים לפתח את האזור ולהפיק ממנו רווח מקסימאלי. שוב נשאלת שאלה מרכזית האם, הרשות הממשלתית האחראית על בנייה ופיתוח במדינת מהראשטרה ה-MHADA, וספציפית על העיר מומבאי, מסוגלת לבצע הליך שכזה. ובמידה וכן, האם היא תעשה זאת על מנת להטיב באמת עם הדיירים המקורים ? או עקב אינטרסים כלכלים כאלו ואחרים תפגע בהם ?

15:00 - כתוספת לא צפויה, מפקד תחנת המשטרה של רובע Worliהזמין אותנו לבקר בתחנתו. כמו תמיד האירוח ההודי הוא מושלם. תוך כמה דקות נכנסנו ללשכתו, שם הוא צייר לנו את המטרות, קשיים ועקרונות שפקודיו עוסקים ומאמינים בהן בעבודת היומיום.

17:00 - לאחר שחווינו את המטען הכבד של בעיות עירוניות מהותיות שיש למומבאי להציע, התיישבנו בפאנל של מומחים וחקרים בתחום - ORF (OBSERVER RESEARCH FOUNDATION). בפאנל זה המורכב מנבחרת מוכשרת של חוקרים מספקטרום רחב של גילאים ותחומים, חלקנו רעיונות, לבטים, תובנות, אידאות, הגיגים, הרהורים והסברים השזורים באופן הכל-כך מורכב של תהליך ההתפתחות העירונית של מומבאי. לדוגמא : דובר על האופן הנכון והמקיים שניתן לפתח, ולהוריד את הלחץ שיש על העיר מומבאי, עקב ההגירה החיובית הרבה מן הכפרים. הפתרון על קצה המזלג: יש ליצור “HUBS” (ריכוזי - לווין) בפריפריות שונות במדינה (MAHARASHTRA). הריכוזים יהיו מבוססים על פן כלכלי-חברתי שייצר קטליזטור להגירה חיובית. למשל, PUNE העיר, כבר היום משמשת כ-“עמק הסיליקון” של מהראשטרה, כמו שBANGALORE מכונה כך לכלל הודו. הפיתוח הטבעי שייווצר כתוצאה מהתנועה שבין הערים, יוביללמסדרונות תעסוקה ומגורים לכל אורכה של הדרך. כך הכפרים והישובים בסמוך למקור הכלכלי-חברתי יוכלו להנות ממעבר בהון אנושי, ידע וסחורות. דוגמא נוספת היא הפיתוח הטכנולוגי - “SMART CITY”, המאמץ טכנולוגיות כמו EOT שיפתחו וישפרו את התהליך הטבעי של אבלוציית הערים (DIGITHANE ), במקביל לחיזוק תשתיות ואחרות

.

**מתוך "מאחורי היפים לנצח", קתרין בו

 

עמוד 69 : “בזמן שבנקים גדולים באמריקה ובריטניה התמוטטו, בעלי הון חסרי מנוח פנו מזרחה בחיפוש אחר אפיקי השקעה חדשים. סינגפור ושנגחאי שגשגו, אבל מומבאי לא זכתה ליהנות מהשפע באותה מידה. אף כי גם היה כוח עבודה צעיר, זול וניתן להכשרה, בירתה הכלכלית של הודו שילמה מחיר בהזדמנויות שהונחו לפתחה עקב השם SLAMBI . חרף הצמיחה הכלכלית, יותר ממחצית תושביה של מומבאי רבתי התגוררו בבתים ארעיים. ואף כי חלק מאנשי העסקיים הבינ"ל שנחתו בנמל-התעופה במומבאי התבוננו בנוף שכונות המצוקה בסלידה ואחרים בחמלה, רק מעטים ראו במראה הוכחה לעיר מתפקדת ומנוהלת היטב.

 

עמוד 285 : “בשבילי ההתוועדות לארץ כרוכה בהעלאת שאלות לא נוחות על צדק ועל ההזדמנויות הפתוחות לפני

אזרחיה החלשים ביותר. קתרין בו (אמריקאית) מבינה את הקושי הרב שיש לה בעריכת מחקר עקב היותה לא הודית ולא ניתן לאבחן את ההיצג על פי רסיס ממנו, היא מפצירה ומראה כי היא מפצה על כך בסבלנות יתרה והסתכלות לאורך זמן.